מתכנן תחבורה
אבל מעדיף לנסוע על הטוסטוס
יצאתי לראות בסבלותם של משתמשי 34א
מהר הצופים
לגבעת המטוס
תלמידי האקדמיה עוד לא כאן כי אלול
תלמידי כיכר השבת כבר כאן כי אלול
תלמידי הרפאים מתחלפים בבוכרים
שמתחלפים בעמק רפאים
שמתחלפים ברועה הצאן שמקדם את המכונה הירוקה שלנו
עם העיזים שלו
המשימה לדבר עם זרים
רושם לעצמי תזכורת שעל ידי ברביעייה יושב לא נוסע אלא נחום.
רושם לעצמי תפילה קצרה
שאלחש
בכניסתי חזרה לשולחן העבודה
פונה לאלוהים
יהי רצון
שקו המידה יתמשך לטובה
ושהאוטובוס המפרקי יהיה אקורדיון.

רק שנינו ואדון נהג נשארנו, בת השבע עשרה עושה סלפי כמה שורות אור מלפני
מצטלמת ומגדילה בשתי אצבעות
מגדילה יותר ויותר כמו ב Blow-Up של אנטוניוני
נשרפתי. אני צועק בקשר. עלו עליי.
ועכשיו היא כבר צדה אותי
במבט
מבלי לסובב אפילו את הראש לאחור.

בדרך חזרה כולם חנוטים באוזניות וטלפונים
תוהה אם זה כזה נורא כמו שעושים מזה
נראה לי שלא.
אם במקום מסך היה להם ביד ספר
היו מנסים לטעון שזה עדיין סוף העולם.
נראה לי שלא.

בשיחה היחידה שהעזתי
גמגמתי במבוכה לעבר צדיק אחד איפה אפשר למצוא טשולנט טוב בחמישי בערב.
לא הייתי ערוך כראוי לתשובה שלו.
"הר חוצבים", הוא אמר לי,
"רחוב המרפא".